אברהם בן-שבת

בן פרחיה ושמואל, נולד ביום י”ד במרחשוון תרפ”ג(5.11.1922) בחיפה. אביו היה חבר הוועד הפועל של קהילת חיפה, מנהל בית- ספר ומחנך ותיק, ואמו – פרחיה לבית כלפון – משפחה ותיקה ומיוחסת בארץ. הוא קיבל חינוך דתי בבית-הספר “נצח ישראל”, למד בבית-הספר הריאלי בחיפה בשנים תרצ”ז-ת”ש ולאחר שקיבל תעודת-בגרות התקבל לבית-הספר החקלאי כדורי, כי אהב את הטבע ובייחוד נמשך אחרי הצומח.

בשנת תש”ב סיים את בית-הספר כדורי והתגייס לצבא הבריטי, לאחד מגדודי ה”באפס” ואחר-כך עבר אל הבריגדה היהודית. אברהם לחם בחזית האיטלקית ונתפרסם כצלף מומחה עד כי מונה מטעם הצבא הבריטי למדריך טירונים.

כאשר חזר מהצבא, התיישב יחד עם חבריו בוגרי בית-הספר כדורי בקיבוץ בית קשת למרגלות הר תבור, עבד והתמחה בכל ענפי המשק. הוא התחבב על הכל במצב-רוחו הטוב, במשמעתו ובדייקנותו בעבודה. בגלל מידותיו התרומיות כינוהו “האציל הספרדי” ורחשו לו כבוד. אברהם אהב לקרוא ולרכוש לו ספרים. קרא הרבה ספרי ארכיאולוגיה ובוטניקה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות הוזמן פעמים אחדות לחיפה “לצלוף” בסביבות הדר-הכרמל וגם בהתקפות על ריכוזי הכנופיות בכפר קנה ובעין מאהל.

ביום ה’ באדר ב’ תש”ח (16.3.1948) יצא עם ששת חבריו לסייר בסביבת בית-קשת. הם הותקפו על-ידי מאות אנשי שבט ערב א-זביח. כשעתיים לחמו בתוקפיהם, עד שנפלו שישה מהם, ורק אחד הצליח להימלט. אברהם היה בין הנופלים. כבן עשרים וחמש היה בנופלו. אברהם הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית קשת.

פרסום בספר הנופל

website by lama-lo?!